Baba Kama
Daf 27a
משנה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ בְּיָד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. מְסָרָהּ לָרוֹעֶה נִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. נָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. יָֽרְדָה כְדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָֽכְלָה פֵירוֹת גְּמוּרִין מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין אִם סְאָה סְאָה אִם סָאתַיִם סָאתַיִם.
Traduction
Si le propriétaire a laissé la brebis exposée au soleil (176)En un lieu trop chaud pour qu'elle puisse rester en place., ou s’il l’a remise sous la garde d’un sourd-muet, d’un fou ou d’un mineur, et qu’elle soit sortie causant un dommage, il doit le payer. S’il a remis sa brebis au berger, la responsabilité tombe sur le berger. Si la brebis est tombée dans un jardin, et qu’elle ait profité du dommage causé, son propriétaire paie selon le profit qu’il en a eu (177)Non selon le dommage qu'elle a causé.; si elle est entrée simplement dans le jardin et y a mangé, son propriétaire paie selon le dommage causé. Comment paie-t-on selon le dommage? On estime ce que le champ, qui donne un saah de fruit, valait avant que la brebis en ait mangé une partie, et ce qu’il vaut à présent (178)Au lieu d'estimer, dit Rashi, la valeur de la partie mangée.. R. Simon dit: Si la brebis a mangé des fruits mûrs, le défendeur paiera la valeur des fruits mûrs qu’elle a mangés, soit un saa, soit deux (selon la quantité).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הניחה בחמה. מצערה לה שמשא ולא סגי לה בנעילה כראוי שהיא בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה בלבד דמחמת צערא כל טצדקא דאית לה למיעבד עבדה ונפקה:
נכנס הרועה תחתיו. בבבלי מסיק לה אפי' למאי דקי''ל שומר שמסר לשומר חייב הכא מיירי שמסרו לרועה ברזיליה לתלמידו שתחתיו שדרך הרועה הגדול למסור לרועה שתחתיו ולפיכך הרועה שתחתיו חייב:
נפלה לגינה והזיקה. דוקא שנפלה באונס כגון שהיתה רשות הרבים גבוה מגינת חבירו ונפלה או שהוחלקה ונפלה אינה משלמת אלא מה שנהנית ולא לפי הזיקה אבל דחו אותה חברותיה והפילוה הוא פשע דהוה ליה לאעבורינהו חדא חדא ודינו כמו שירדה כדרכה ומשלם מה שהזיקה:
שמין בית סאה באותה שדה. אין שמין הערוגה שהזיקה לבדה מפני שמפסיד המזיק ששמין אותה בכל שוייה ורחמנא אמר ובער בשדה אחר ודרשינן מלמד ששמין אותה ע''ג שדה אחרת אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה קודם שנאכלה ממנה הערוג' הזאת וכמה היא שוה עכשיו והשתא לא משלם כולהו דמים דמי שלוקח בית סאה כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד ערוגה א' כ''א דבר מועט:
אכלה פירות גמורין. שכבר בשלו כל צרכן משלמ' כל ההיזק והיכא שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו והלכה כר''ש:
הלכה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה כול'. תַּנֵּי. רוֹעֶה שֶׁמָּסַר צֹאנוֹ לָרוֹעֶה. הָרִאשׁוֹן חַייָב וְהַשֵּׁינִי פָטוּר. רַב וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁמְּסָרָהּ לְבֶן דַּעַת פָּטוּר.
Traduction
On a enseigné (179)Tossefta, ch. 6.: Si un berger a livré son troupeau à un second berger, le premier est seul responsable des accidents, le propriétaire ayant confiance en lui, non le second.Rav et Resh Lakish disent tous deux: Dès que le premier berger a transmis le troupeau à un autre, il n’en est plus responsable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
הראשון חייב. באונסין דלא ה''ל למסור לאחר דהבעלי' אומרים לו את מהימנת לי איהו לא מהימן לי:
מכיון שמסרה לבן דעת פטור מסרה לרועה כו'. כלומר דלא ס''ל כהאי ברייתא אלא שומר שמסר לשומר בן דעת פטור כדקתני במתני' מסרה לרועה דמשמע שהרועה מסרה לאחר נכנס הרועה אחר תחתיו והשני חייב:
מְסָרָהּ לָרוֹעֶה וְנִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. וְנָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֶׁנֶּחְבְּטָה עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים. אֲבָל עָֽמְדָה וְרָעָת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.
Traduction
Ainsi l’a dit aussi la Mishna: ''S’il a remis les brebis à un autre berger, la responsabilité incombe à celui qui a pris sa place; si la brebis est tombée dans un jardin, et qu’elle ait profité du dommage causé, son propriétaire paye selon le profit qu’elle en a''. R. Houna dit: c’est vrai que le profit seul sera payé lorsque l’animal est tombé sur de la verdure, qu’il a ainsi gâtée (sans se heurter à terre), mais si l’animal s’est levé et a mangé sur place, son propriétaire devra payer les dégâts causés,
Pnei Moshe non traduit
בשנחבטה על גבי עשבים. והפסידה אותן מחמת נפילתה עליהן בהא משלם מה שנהנית היא בנפילה ע''ג עשבים ולא נחבטה בקרקע:
אבל עמדה ורעת. לאחר שנפלה עמדה והיתה רועה ואוכלת משלם מה שהזיקה:
עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽיְתָה גְדוּרָה מֵד̇ רוּחוֹת. הָֽיְתָה גְדוּרָה מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וּפְרוּצָה מֵרוּחַ אַחַת וְיָצָאת מִמְּקוֹם הַפִּרְצָה מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָפַל כּוֹתְלוֹ מִקּוֹל הַזּוּעוֹת מִקּוֹל הָֽרְעָמִים. אִם עָמַד וּבְנָאוֹ כְצוֹרְכוֹ פָּטוּר. וְאִם לָאו חַייָב. כְּלוּם צְרִיכָה לֹא 27a בְשֶׁנָּֽפְלוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה כְתָלִים בְּרִיאִים מִמֶּנָּהּ.
Traduction
Jusqu’ici on sait la dispense en cas de clôture des 4 côtés (tous solides); mais si le quatrième côté était défectueux, et l’animal par son élan l’a renversé, quelle est la règle? On peut la résoudre à l’aide de ce qui suit (174)Tossefta, Baba Metsia ch. 11.: Si un mur est tombé par le vent d’orage ou de tempête, bien que construit convenablement, le propriétaire est acquitté; si non, il est responsable des dégâts. Or, il va sans dire qu’il s’agit du cas où le mur ruiné était entouré de trois murs solides qui ont tous tombé (de même ici pour l’animal échappé).
Pnei Moshe non traduit
עד כדון וכו'. מתני' דקתני נפרצה בלילה פטור עד כאן לא שמענו אלא כשהיתה גדורה מארבע רוחותיו וכלומר דהשתא לא שמעינן ממתני' אלא דאם נפל הכותל מאליה כגון שהיה הכותל רעוע ונפל ויצאת הבהמה משם דבהא חייב דהוה ליה לאסוקי אדעתיה. ומתני' בשהיתה גדורה מארבע רוחותיה מיירי וכלומר שהיו כל הכתלים בריאים וחזקים והילכך הכי דייקינן דוקא בכה''ג שנפרצה מהבהמה שלא היו הכתלים עומדין ליפול אבל אם מחמת נפילת הכותל יצאת וכגון בכותל רעוע חייב:
היתה גדורה וכו'. אלא דאם היו כאן שלשה כתלים בריאים ופרוצה מרוח אחת כלומר רוח אחת היא חריבה ורעוע ועומד הכותל לפרוץ וליפול מעצמו:
ויצאת ממקום הפרצה מהו. כלומר ולא נפל הכותל רעוע אלא שהבהמה פרצה ויצאת משם וממקום הפרוצה דקאמר כלומר ממקום שבלאו הכי עומד לפרוץ הוא:
מהו. מי אמרינן כיון דתחילתו בפשיעה שהרי כותל רעוע הוא אע''פ שסופו באונס הוא שלא נפל אלא שהבהמה פרצה אותו חייב או דילמא תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:
נשמעינה מן הדא נפל וכו'. תוספתא פי''א דב''מ דקתני התם נפל כותלו מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור ואם לאו חייב ובשנפל והזיק אחר זמן בית דין מיירי כדקתני התם. וה''נ אם עמד ובנאו דקאמר שבתחלה עמד ובנאו כדרכו וכצורכו:
כלום צריכה. כלומר וקשיא לן במאי עסקינן אילימא כדקתני פשיטא שאם היו בנוי כדרכה דפטור שהרי מחמת אונס נפל אלא לאו דבהכי מיירי:
בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. כלומר כשנפל זה הכותל שהזיק היו שם שלשה כתלים בריאים ממנה שנפלו ג''כ עמו שנפל כל הבית וזה הכותל היה רעוע וה''ק אם היו כל הכתלים בנוין כדרכן ונפלו מחמת אונס הזועות וקול הרעמים הוא דפטור ואם לאו אלא שאחד מהן רעוע חייב אע''פ שאנו רואין שמחמת הזועות והרעמים נפל שהרי גם הכתלים בריאים נפלו עמו אפ''ה כיון דכותל הרעוע בלאו הכי עומד ליפול הוא מיחייב אלמא דתתילתו בפשיעה וסופו באונס חייב:
תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אַרְבָּעָה אֵין חַייָבִין לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לָהֶן עַד שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. הַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִידוֹ אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַשּׂוֹכֵר עֵידֵי שֶׁקֶר וְגָבַה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַכּוֹבֵשׁ קָמָה לִפְנֵי הָאוֹר וְהַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בְהֵמָה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם.
Traduction
On a enseigné (175)Tossefta, Schebouoh, ch. 3.: R. Josué dit que quatre individus n’ont pas besoin en justice humaine de payer le dommage causé, mais ils le doivent moralement, et la Providence ne leur pardonnera qu’après dédommagement: 1° Celui qui sait pouvoir offrir une attestation en faveur de quelqu’un et s’en abstient; 2° Celui qui salarie des faux témoins de façon à faire débourser autrui injustement (au profit d’un tiers); 3° Celui qui pousse une gerbe de blé près d’un foyer; 4° Celui qui ouvre une brèche devant un animal.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דשבועות פ''ג:
אין חייבין לשלם מן הדין. בב''ד אבל חייבין בדיני שמים:
ואינו מעידו. ומחייב בדיני שמים דאי הוה מעיד הוה מחייבו שבועה ושמא לא היה נשבע על שקר והיה משלם:
השוכר עידי שקר וגבה. כלומר לא בשוכר עדי שקר והוציא ממנו לעצמו דזה אפי' בדיני אדם מיחייב אלא שגבה לאחרים מחמת עידי השקר והוציא מראובן לשמעון:
הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁהוֹצִיאוּהָ לְגוֹזְלָהּ. אֲבָל אִם הוֹצִיאוּהָ לְאַבְּדָהּ הַלִּיסְטִין פְּטוּרִין.
Traduction
– ''Si des voleurs ont fait sortir la brebis qui a causé un dommage, ils doivent le payer''. C’est vrai, dit R. Oshia, lorsqu’ils l’ont fait sortir pour la voler (elle entre alors dans leur domaine); mais s’ils l’ont fait sortir pour la perdre seulement, ils ne sont pas responsables.
Pnei Moshe non traduit
בשהוציאו לגוזלה. דקנאוה וקמה לה ברשותייהו ומתחייבין בנזקה אבל הוציאוה לאבדה ואח''כ הזיקה פטורין:
Baba Kama
Daf 27b
יָֽרְדָה כְדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה אָמַר. אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה פְטוּרָה וְשָׂדֶה אֲחֶרֶת חַייֶבֶת. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 27b אֲפִילוּ רָעָת כָּל הַשָּׂדֶה פְטוּרָה. לְעוֹלָם אֵינָהּ חַייֶבֶת עַד שֶׁתֵּצֵא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְתִיכָּנֵס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְשָׂדֶה אֲחֶרֶת. אֶלָּא נָֽפְלָה לְגִנָּה וְיָֽרְדָה לְתוֹךְ גִּנָּה אֲחֶרֶת מָהוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה דְּאָמַר. אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה פְטוּרָה. וָכָא חַייֶבֶת. עַל דַּעְתִּין דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דִּינּוּן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ רָעָת כָּל הַשָּׂדֶה פְטוּרָה. לְעוֹלָם אֵינָהּ חַייֶבֶת עַד שֶׁתֵּצֵא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְשָׂדֶה אֲחֶרֶת. אֶלָּא נָֽפְלָה לְמָקוֹם שֶׁרְאוּיָה לֵירֵד. יָֽרְדָה לְמָקוֹם שֶׁרְאוּיָה לִיפּוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הִיא מַתְנִיתָה. אֶלָּא נָֽפְלָה לְמָקוֹם שֶׁרְאוּיָה לִיפּוֹל. נָֽפְלָה לְמָקוֹם שֶׁרְאוּיָה לֵירֵד. דָּא צְרִיכָא לְדָא וְדָא צְרִיכָא לְדָא. דָּא צְרִיכָא לְדָא. שֶׁמְּשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. וְדָא צְרִיכָא לְדָא. שֶׁמְּשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.
Traduction
ainsi qu’il est dit: ''Si elle est entrée simplement au jardin et y a mangé, son propriétaire payera selon le dommage causé''. R. Yossé b. R. Hanina dit au contraire: Si l’animal a dévoré la plate bande où il est tombé par accident; son propriétaire est acquitté, mais si l’animal est allé sous une autre bande voisine, et y a causé un dégât, son maître doit le payer. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux que si même l’animal s’est mis à paître dans tout le jardin, son maître reste acquitté (en raison de l’accident originel de la chute); il n’y a jamais de responsabilité que lorsque l’animal quitte le jardin pour aller à la rue, puis va de la rue à un autre jardin. La question est de savoir comment on juge le cas où l’animal étant tombé dans le jardin en sort et va manger de la verdure dans un autre jardin? (Est-ce une entrée simple, ou non)? Selon l’avis de R. Yossé b. Hanina, son maître devra certes payer le dégât, car d’après cet avis il n’y a de dispense que pour le dégât commis sur la plate-bande où l’animal est tombé, non au delà; donc ici, s’agissant d’un autre jardin, le payement est dû. Mais il y a doute, selon l’avis de R. Yohanan et Resh Lakish, puisqu’ils disent: Si même l’animal s’est mis à paître dans tout le jardin, son maître reste acquitté. Il n’y a jamais de responsabilité que si l’animal quitte le jardin pour aller à la rue, puis va de la rue à un autre jardin (d’après eux aussi, on peut conclure à l’acquittement). Si l’animal est tombé dans un endroit où il pouvait régulièrement marcher (sans obstacle forcé), ou s’il a marché dans un endroit où il y avait probabilité qu’il tombera, quelles seront les responsabilités? (Au premier cas, son maître devra-t-il payer la seule part du profit tiré, ou le montant total du dommage en raison de la facilité de l’accès? Par contre, au second cas, en raison de l’inégalité du sol, son maître n’était-il pas tenu de le surveiller)? Ce n’est pas l’objet d’un doute, répondit R. Yossé b. Hanina, selon les termes de la Mishna: ''Si l’animal est tombé'' (sans se préoccuper de la difficulté ou facilité du terrain), ou ''Si la brebis est entrée, etc.''. Le doute a lieu en ces cas: Si la brebis est tombée dans un endroit où il y a lieu de tomber, est-ce semblable au cas où elle serait tombée dans un endroit où l’accès est facile? (En ce cas de chute, son maître doit-il payer seul, lorsque en cas d’entrée simple il aurait à payer le montant total du dégât)? Il faut donc poser les deux questions: 1° Le propriétaire doit-il payer le profit, sans souci de la facilité ou difficulté quant à la place où l’animal est tombé, ou sera-t-il acquitté en raison de la force majeure du sol? Et de même 2° il faut poser la question inverse: Le maître devra-t-il le montant total du dégât (en raison de la difficulté notoire de l’état du sol exigeant sa surveillance? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
ירדה כדרכה וכו'. כלומר האי נלמד מסיפא ירדה וכו' שאם עמדה ורועה את עצמה משלם כמה שהזיקה דהוה כמו שירדה כדרכה דתנן דמשלם מה שהזיקה דהא השתא לאו אונס הוא:
אותה השדה פטורה. שדה קרי לערוגה שבגינה ומשדה לשדה מערוגה לערוגה ובהכי מיתפרשא הסוגיא. ר' יוסי בר' חנינא פליג דבאותה שדה אפילו עמדה ואכלה פטורה משום שבתחילה ירידת' לאותה שדה באונס היתה שנפלה שמה:
ושדה אחרת. אם לאחר שעמדה הלכה משדה זו לשדה אחרת בהאי שדה הוא דהוה כמו שירדה כדרכה וחייבת לשלם מה שהזיקה:
אפילו רעת כל השדה פטורה. ר''י ור''ל מוסיפין אדר' יוסי ב''ח וסבירא להו דמכיון שבתחלה באונס נפלה כל השדות כאחד נחשבות ואפילו הלכה משדה זו והיתה רועה כל השדות שאצלה בגינה זו פטורה ממה שהזיקה כל השדה היינו כל הערוגות שבגינה:
לעולם אינה חייבת וכו'. דבכה''ג הויא כירדה כדרכה דמכיון שיצאת מתוכה לר''ה וממנה לשדה אחרת הליכה אחרת היא אבל בהליכה משדה זו לשדה שאצלה כאחת נחשבת ותחילת ירידתה באונס היתה לפיכך פטורה:
אלא נפלה לגינה וכו'. כמו אלא בהא איכא לספוקי שאם נפלה לגינה זו וירדה לתוך גינה אחרת ואכלה מהו אי מחשבינן לה כמו שירדה כדרכה שהרי לא נפלה לאותה גינה בתחלה:
על דעתיה דר' יוסי ב''ח. פשיטא לן דחייבת:
דאמר אותה השדה פטורה. שהרי אפילו באותה גינה עצמה קאמר דוקא אותה השדה כלומר בערוגה זו שנפלה ואכלה הוא דפטורה הא מערוגה לערוגה חייבת:
וכא חייבת. והכא פשיטא דחייבת שאכלה בגינה אחרת:
על דעתיה דר''י ור''ל וכו'. לדידהו הוא דאיכא לספוקי דאינון אמרין אפילו רועת כל השדה שבאותה גינה שנפלה היא פטורה אבל אם ירדה מגינה לגינה בזו לא שמענו דאפשר דמודו דהוי כמו שירדה כדרכה בתחלה:
לעולם אינה חייבת וכו'. הש''ס קאמר לה דמדבריה' דר''י ודר''ל איכא למיפשט דהכא נמי פטורה שהרי אמרו לעולם אינה חייבת עד שתצא מתוכה לר''ה דוקא ומשם תחזור ותכנס לשדה אחרת וטעמא דמילתא לפי שלא ידעו בה הבעלים להזהר בה עד שתצא לר''ה ואז נודע להם שחזרה ממקום שנפלה ולפיכך אינה חייבת אלא על המקום שירדה אח''כ מר''ה לתוכו בין באותו גינה בין בגינה אחרת:
אלא נפלה למקום שראויה לירד וכו'. בעיא אחרת היא ולא שייכא לפלוגתייהו אלא הא מיבעיא לן בעיקרא דדינא שאם נפלה למקום שראויה לירד לתוכו כדרכה שלא היה איזה דבר המכריחה ליפול וכן לא היה המקום גורם לזה כגון שהלכה בעמק השוה ולא היתה ראויה ליפול אלא שאירע לה מקרה שנפלה אם כאונס דיינינן לה שהרי נפלה ואינה משלמת אלא מה שנהנית או דילמא הואיל והמקום הוא ראוי שתרד לתוכו אע''פ שנפלה לא מחשבינן לה כאונס גמור דקס''ד דתחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא ומשלמת מה שהזיקה:
ירדה למקום שראויה ליפול. וכן בסיפא איכא למיבעי שאם ירדה למקום שהיתה ראוי ליפול לתוכו כגון שהמקום הוא מדרון משופע והיא הלכה במקום הגבוה וראויה היא ליפול אלא שדחקה עצמה וירדה כדרכה אם בזה משלמת מה שהזיקה שהרי ירדה כדרכה או דילמא הואיל והמקום ההוא אינו ראוי שתרד לתוכו לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה להזהר בה:
אמר ר' יוסי ב''ח היא מתניתא. מאי קא מיבעיא לך הרי דין זה מפורש במתני' דהא לא קתני ברישא אלא נפלה וכן בסיפא ירדה קתני אלמא בתרה דידה הוא דאזלינן אם נפלה הוי אונס ואפילו במקום שראויה לירד וכן אם ירדה אפי' במקום שראויה ליפול הרי ירדה כדרכה ולא הוי אונס בירידתה ובהא לא מספקא לן כלל:
אלא נפלה למקום שראויה ליפול נפלה למקום שראויה לירד. כלומר אלא אי איכא למיבעי לן בבבא דרישא הוא והכי קא מיבעי לן אי מדמינן נפלה למקום שראויה ליפול כמו בנפלה למקום שראויה לירד יה''פ דודאי פשטא דמתני' בנפלה למקום שראויה לירד מיירי שהרי עלה קתני ירדה וכו' דמשמע שנפלה לזה המקום שתוכל לירד משלם מה שנהנית ואם ירדה לתוכו משלם מה שהזיקה ואם ירדה אפילו למקום שראויה ליפול בהא ודאי נמי לא מיבעיא לן כדאמרן שהרי עכ''פ ירדה כדרכה. אלא בדין דנפלה בהא איכא למיבעי אם לעולם חד דינא אית ליה בין שנפלה למקום שראויה לירד כמשמעות פשטה דמתני' ובין שנפלה למקום שראוי ליפול או לא וכדמסיק במאי הוא דאיכא לספוקי:
דא צריכא לדא ודא צריכא לדא. כלומר והאי בעיא צריכא ומסתפקא לן להאי גיסא וכן איכא למבעי לאידך גיסא וכדמפרש ואזיל:
דא צריכא לדא שמשלם מה שנהנית. להך גיסא הכי הוא דמספקא לן אם בכה''ג משלמת מה שנהנית דמה לי שנפלה במקום הראויה לירד כדמתני' ומה לי שנפלה במקום הראויה ליפול על כל פנים נהנית היא שלא נחבטה בקרקע או דילמא כיון שא''א לה אלא א''כ שתפול שהרי המקום הוא שגורם לכך ואפילו מה שנהנית פטור מלשלם:
ודא צריכ' לדא שמשלם מה שהזיקה. וכן נמי מיבעיא לן לאידך גיסא דבהא איפכא מסתברא שהרי מכיון שהמקום הוא ראוי ליפול לתוכו טפי היה לו להזהר ולהעביר אותה בנחת שלא תפול וכיון שלא נזהר איכא למימר דמשלם מה שהזיקה ולא איפשיטא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source